האם להביא נכדים לבקר את סבתם החיה עם דמנציה?

השאלה מתעוררת בעיקר כאשר הנכדים מאד צעירים, או כאשר המחלה מתקדמת יותר, הזיכרון של אמך כבר ירוד, היא מגלה פחות עניין בסביבה ואינה מתנהגת כמו בעבר, בו היתה סבתא פעילה ואוהבת. 

אין תשובה חד-משמעית לשאלה, אבל בעיני ביקור כזה יכול להיות רב ערך לשני הצדדים, פרט למצבים שאפרט בהמשך.

אנחנו מרגישים חובה לבקר, אבל לעיתים הביקור מלווה בעצב ובכאב נפשי. בתוך כך אנחנו כהורים רוצים להגן על ילדינו מפני המפגש עם הצד הקודר והקשה של החיים. אנחנו רוצים "לחסוך" לילדינו את הכאב הזה, מתוך מחשבה ש"טוב שהם יזכרו אותה במיטבה". זוהי החלטה לגיטימית, אבל בכך נמנע מפגש בו נעצים את ילדינו בכך שנאפשר להם להיות משאב לסבתא, לשמח אותה ולעזור לה.

לאנשים שחיים עם דמנציה, כמו לכל אדם, חשוב להרגיש אהובים ורצויים. ביקור לא ארוך של ילדים ונכדים יכול לגרום להם אושר ושמחה, גם אם לא יזכרו אותו לאורך זמן. הם נהנים מהאנרגיה הצעירה ומהשמחה שילדים מביאים. מראה ההמשכיות של המשפחה, באמצעות הדורות הבאים, מעניק להם סיפוק ונחמה.

כדי שהביקור יהיה בעל ערך הנכדים צריכים לדעת מה מצפה להם, איך הסבתא תיראה, איך היא תתנהג ומה לא יהיה כמו שהיה בעבר. יש כמובן להתאים את ההסבר לגיל הילדים.

לילדים קטנים אפשר לומר שסבתא חולה ב"מחלת השיכחה", ולהסביר שהיא כבר לא תוכל לארח/לשחק/לדבר/להגיש אוכל – אבל שהיא נשארה סבתא שאוהבת אותם גם אם אינה יכולה להראות זאת (אם זה המצב). יש לומר מראש אם סבתא יושבת בכסא גלגלים, או מוגבלת בתנועה, ומה האבזרים שעוזרים לה לשם כך (מקל, הליכון).

ילדים גדולים יותר ובני נוער יכולים לדעת מה המחלה, מה קרה ומה השינוי שסבתא עברה בעקבותיה: לא זוכרת, לא יודעת איפה היא, לא מכירה תמיד את האנשים סביבה, שוכחת מילים – תיאור ענייני של המצב. 

מותר לילדים להיות עצובים, כמוכם, על המצב ועל מה שסבתא עוברת, להתגעגע למה שהיה ולשאול שאלות. זה בסדר גם שהם יראו את העצב שלכם וילמדו מכם איך אתם מדברים ומתייחסים לסבתא כשהיא חולה. נסו לענות על שאלות שלהם לפני הביקור.

בעת ההגעה לביקור, ובעיקר כשיש חשש שסבתא לא זוכרת את שמות הנכדים או לא מזהה, הימנעו מ"לבחון" את הזכרון שלה ולשאול שאלות כמו: "מי זה, אמא?". אם היא לא תצליח לזהות – היא תהיה מובכת ומתוסכלת, והנכד שלא זוהה ייפגע מאד. במקום זאת הקדימו לומר משהו כמו : "אמא, זו אני, הבת שלך שרית. תראי מי בא אתי: בעלי אמנון והנכדים שלך רועי ונטלי". הצגה כזו תאפשר לאמך לצאת מהסיטואציה בכבוד ולומר משהו כמו: "ברור, אני יודעת מצוין מי אתם!".

הכינו מראש עיסוק שיתאים לכולם כמו לאכול ביחד, לשיר, לראות תמונות או לטייל. עיסוק שיהנה את כולם ייצור חוויה חיובית ויביא לנכונות לביקורים נוספים.

אל תגיעו למצב של שיעמום של הילדים, או התרוצצות שלהם תוך הקמת רעש. זה מאד מפריע לאנשים זקנים.

אם הסבתא תוקפנית, פיזית או מילולית, או אם היא מתנהגת בצורה לא מקובלת (כמו הסרת בגדים) – פחות מתאים להביא ילדים לבקר אותה..

ביקור של סבים בדמנציה יכול להיות שיעור חשוב לחיים לילדים צעירים. הם ילמדו בו על חשיבות הקשרים במשפחה, כבוד לזקנים, סובלנות למצבי קושי וחולשה, הבנת מעגל החיים ומאפייניו. זאת בנוסף לתחושת הערך והגאווה שלהם כמשאב לסבים, שבזכות הביקור חוו שמחה וסיפוק.