שיטת התיקוף היא שיטת תקשורת עם אנשים החיים עם דמנציה מסוג אלצהיימר ומחלות דומות. 

את השיטה פיתחה בארה"ב בשנות ה-70 של המאה הקודמת נעמי פייל (Feil), עובדת סוציאלית, מתוך הכרות קרובה וממושכת עם אנשים זקנים מאד. השיטה נפוצה כיום במדינות רבות בעולם. בישראל קיים התיקוף משנת 2015. 

כאשר אדם קרוב לנו, או מטופל שלנו, מאובחן במחלת אלצהיימר, או חי עם דמנציה מסוג אחר, אנחנו מתקשים יותר ויותר להבין אותו, לשוחח איתו ולדעת מה נכון ומה מועיל לו במצבו. כאשר המצב מחמיר הוא עלול לאבד את יכולת הדיבור ואז אנחנו לעיתים חסרי אונים ממש. 

התיקוף מאפשר קשר משמעותי וקרוב עם זקנים אלה בכל השלבים של מחלתם, החל מהשלב בו יש תחושה ש"משהו לא בסדר", ללא אבחנה ממשית – ועד למצב בו האדם שקוע בעצמו, לא מתקשר ונראה מנותק לחלוטין מאיתנו ומהמציאות. 

שיטת התיקוף מבוססת על ערכים של כבוד ואמפתיה. אנחנו רואים כל אדם זקן עם דמנציה כמיוחד וייחודי, מכבדים אותו בכל מצב ומקבלים אותו כפי שהוא, ללא שיפוט. אנחנו לא מנסים לשנות אותו או לגרום לו להתנהג אחרת מכפי שהוא מתנהג. אנחנו רואים את הדברים שהוא אומר כאמת-שלו, לא מתווכחים ולא מנסים לשכנע.

על פי שיטת התיקוף לכל התנהגות של האדם הזקן יש סיבה. הסיבה קשורה לאחד או יותר מהצרכים האנושיים הבסיסיים – ביטחון, אהבה ומשמעות. האדם מבטא את צרכיו ורגשותיו ממש עד סוף חייו – אם במילים ואם בהתנהגות ללא-מילים. אנחנו יודעים לזהות את הצרכים, לתת להם תוקף ולהקל על המצוקה המלווה רגשות קשים.